שישה צעדים שיגרמו לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז לקחת אחריות 

שישה צעדים שיגרמו לילדים לקיים את מה שהבטיחו

"מה שווה ההבטחה שלה? כבר היינו בסרט הזה עשרות פעמים..." משפט ששמעתי עשרות פעמים חזר ועלה גם בשיחה עם דפנה.

"את יכולה לפרט יותר?"

"בכל פעם שהיא מגיעה עם ציון נמוך במבחן, בכל פעם שמגיע מכתב מבית הספר על אי הכנת שיעורים אנחנו מדברים אתה והיא מבטיחה שיהיה בסדר.

אפילו שקראו לנו לשיחה בעקבות החיסורים הרבים והאיחורים, שאיימו עליה שלא יתנו לה לעלות כתה היא הבטיחה... הבטיחה ולא קיימה."

הורים רבים מקיימים שיחות עם הילדים שמטרתן לגרום לילד לקחת אחריות, לא להיעדר מבית הספר ולהשקיע בלימודים.

ההורים מלאי רצון טוב, מנסים לשכנע בכל דרך אפשרית ולא תמיד מצליחים.

דפנה הגיעה מיואשת, מזמן כבר הרימה ידיים. בית הספר בו לומדת בתה, הציב תנאי: ש. תעלה כתה בתנאי שתקבל אימון אישי.

"אולי את תצליחי, כי אני הרמתי ידיים."

ש. ילדה לקוית קשב וריכוז, ילדה עם יכולות גבוהות. גם היא מרגישה את הפער בין הערכתה את עצמה לבין הישגיה בלימודים. היא מודעת לחיסורים הרבים שאינם מוצדקים וגורמים לה להפסיד חומר לימודי.

המורים וההורים הסבירו לה שוב שוב כמה חשוב שתיקח את עצמה בידיים, ותיגש לבחינות הבגרות. אחרי הצבא, יש להניח שיהיה לה קשה יותר ובכלל, למה לבזבז את הזמן, הרי כדי להצליח צריך מתי שהוא ללמוד...

המורים וההורים הציבו לש. מטרות, בשיחות ביקשו, איימו ו...

ש. סיפרה לי שרוב מקצועות הלימוד בבית הספר אינם מעניינים אותה, על אופן התנהלות הצוות החינוכי הייתה לה ביקורת נוקבת. ש. הרגישה שבית הספר הטיל עליה סטיגמה, מאשימים אותה כשמגיע לה אבל גם כשלא.

רציתי להפריד בין תחושותיה לגבי היחס שקיבלה לבין התגובות שלה וביקשתי שתתאר לי איך יתנהלו חייה כשתתבגר ותעסוק במה שמעניין אותה.

ש. שיתפה אותי בחלום להיות מעצבת בעלת סטודיו מצליח כמו דונה קארן האמריקאית

"מה את יודעת עליה?" הקשיתי

"כלום..."

"בואי נדמיין יחד כיצד דונה קארן הגיעה להיות בעלת בית אופנה ידוע בכל העולם"

אחרי שדמיינו ערכנו רשימה של התכונות שחשבנו שאפיינו את דונה קארן בדרכה אל פסגת עולם העיצוב העולמי, וכך כתבנו: בעלת ידע מקצועי, חוש לאופנה וטעם טוב, דייקנית, עומדת בלוחות זמנים, עובדת על פי תכנון ארוך טווח, מנהלת בעלת יחסי אנוש טובים, ועוד ועוד כיד הדמיון שלנו.

"בואי נבדוק, עד כמה את מרגישה שיש בך את התכונות הללו. בין 1-10, עד כמה יש לך חוש לאופנה? עד כמה את דייקנית? עומדת בלוחות זמנים..." ביקשתי.

ש. העריכה את הידע המקצועי 0, חוש לאופנה 9, טעם טוב 10, דייקנות 6, עמידה בלוחות זמנים 3, תכנון ארוך טווח 3, יחסי אנוש 7 וכו'

על השאלה "מה מבין התכונות הללו את רוצה לפתח?" ענתה שאת כולן.

הצעתי לה לבחור תכונה אחת שבה תוכל להתחיל והבטחתי לעזור לה.

"הייתי רוצה ללמוד לעבוד על פי תכנון מראש, היום אני מרגישה כמו כבאי שמכבה שריפות. אתמול, למשל, הסתבר לי שיש מבחן בגיאוגרפיה ולא זכרתי.."

"בשמחה, כדי להתחיל תחשבי על מטרה כלשהיא, שתרצי להשיג שלושת החודשים הקרובים. משהו שאם תשיגי אותו תרגישי שהיה שווה לך לבוא אלי".

"הייתי שמחה לשנות את הסטיגמה שלי בבית הספר..."

כבר בפגישה השנייה, הרגשתי שחל שינוי בעמדתה של ש. היא לקחה אחריות, תכננה בעצמה דרכי פעולה בהם היא בחרה להמעיט באיחורים וחיסורים, לשנות דפוסי תקשורת ולהשתדל להיות מעודכנת בשיעורי הבית והמבחנים. כל המטרות שההורים והמורים כל כך רצו בעבורה.

ש. תהייה מחויבת לתכנית משום שהמטרה הייתה שלה, מחוברת לשאיפות ולחלומות הכמוסים ביותר שלה.

אני לא יודעת אם ש. תגיע להיות מעצבת בינלאומית כמו דונה קארן ואם לא תשנה את דעתה עם הזמן.

אני בטוחה, שש. תעשה מאמץ ותיקח אחריות בשנה הקרובה. לא מפחד, לא בגלל איומים ואפילו לא כדי לרצות את הוריה.

ש. תעשה מאמץ עבור עצמה.

כאשר תרצו שילדיכם יקיימו הבטחות, דברו אתם על החלומות שלהם:

1. הקשיבו למילים וגם למה שעומד מאחוריהן מבלי לחשוב עד כמה הם ברי השגה.

2. נסו למצוא אנשים שהם מכירים או אנשים מפורסמים שהגשימו את החלום.

3. ערכו רשימת תכונות שלדעת הילדים אפיינו את אותם המצליחים.

4. תנו לילדים להעריך את התכונות הללו ביחס לעצמם

5. הציעו את עזרתכם בפיתוח אחת מהתכונות הללו, זו שהם בחרו להתמקד בה

6. הכינו יחד תכנית לפיתוח התכונה שתהיה הצעד הראשון להגשמת החלום.

אל תתפלאו אם בתכנית יהיו צעדים לשינוי שיובילו ללקיחת אחריות או השקעה בלימודים.